עדכון תקנה 3 לתקנות הערבות ההדדית

מזכירות התנועה הקיבוצית ממליצה לפעול לשינוי תקנות הערבות ההדדית בקיבוץ מתחדש. להלן ההצעה המבקשת להתאים את מנגנון "הפנסיה הקיבוצית" לשינויים ולתמורות שחלו קיבוצים ובמדינה מאז שנקבע נוסחן המקורי של התקנות בשנת 2005.

הנוסח כפי שהוצע ע"י התנועה הקיבוצית:

נוסח מוצע לתקנה 3 לתקנות הערבות ההדדית

הגדרות:

"תקציב פרישה" – 40% משיעור השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995.

"יום השינוי" – מועד שינוי סיווג הקיבוץ לקיבוץ מתחדש או מועד בו החל הקיבוץ נוהג כקיבוץ מתחדש כאמור בתקנה 12 (ב) להלן, על פי המוקדם.

3(א) הגיע החבר לגיל פרישה, ישלים הקיבוץ מדי חודש את מקורות הגמל של החבר, ככל שיהא צורך בכך, לסכום שלא יפחץ מתקציב הפרישה. החבר ימסור לקיבוץ את כל המידע הנוגע למקורות הגמל כתנאי להשלמה כאמור.

בסעיף זה "מקורות גמל": כל זכות גמל של החבר או המגיעה לו בגין פטירת בן זוגו החבר שנצברו עקב יגיעה אישית שלהם, או עקב הפרשות הקיבוץ לגמל לרבות סכומי גמל שנפדו, הוונו, הועברו, הומחו או שהחבר ויתר עליהם לטובת אחר ללא הסכמת הקיבוץ, וכן זכויות גמל של בן זוגו של החבר ככל שהקצבה הנובעת מהן עולה על תקציב הפרישה.

ב) החל מיום השינוי, חלה על יחידה משפחתית של חברים חובה להפריש סכומים מתאימים לגמל, על מנת שבגיל פרישה תעמוד לרשות כל אחד מיחידיה קצבה בגובה תקציב הפרישה. החבר ימסור לקיבוץ, מיזמתו או על פי דרישץת הקיבוץ, מידע בעניין זה.

ג) במקרים בהם עומדים לרשות בית האב נכסים או הכנסות מעבר למקורות הגמל, רשאי הקיבוץ להתנות את ביצוע ההלמה בהתאם לסעיף קטן (א) לעיל, בגילוי נאות של נכסי והכנסות החבר כאמור בתקשה 2 (ג'-ד) לעיל (למעט קצבאות הביטוח הלאומי ולמעט תקנה 2(ד)(3)) ולהביאם בחשבון לצורך השלמה. למען הסר ספק, זכויות החבר בדירת המגורים המשמשת למגוריו בקיבוץ לא יראו כחלק מנכסי החבר;

ד) רשאי החבר להציג לקיבוץ תיעוד מתאים לצבירת מקורות גמל או נכסים אחרים ולהסכים עם הקיבוץ בכתב כי החבר לא יהא חייב בהפרשות נוספות והקיבוץ לא יהא חייב בהשלמה לתקציב הפרישה.

ה) הוראת תקנת משנה זו לא תגרע מכל סכום או זכות שחבר שהגיע לגיל פרישה בטרם תיקונה היה זכאי להם.

אז מה חדש בהצעת ההחלטה:

• חישוב מקורות הגמל הוא משפחתי.
• בתוך מקורות הגמל כלולות גם קצבאות שאירים.
• החבר חייב בגילוי נאות כתנאי לביצוע ההשלמה.

הנקודה הראשונה מותאמת לחוק "חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג 1973" ולחוק "חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו התשע"ד 2014" מהם עולה כי פנסיה היא נכס משפחתי.

הנקודה השנייה מאפשרת להתייחס גם לקצבאות שארים מקרנות פנסיה כמקור פנסיוני.

הנקודה השלישית מחזקת את הדרישה לגילוי נאות.

מה אין בהצעת ההחלטה:

• אין שינוי של בסיס ההצמדה (השאירו את בסיס ההצמדה לפי השכר הממוצע במשק).
• אין ביטול של חובת ההשלמה הפנסיונית לכלל החברים, ללא קשר למועד הצטרפותם לקיבוץ.
• אין התייחסות לכך שהצבירה כוללת את כספי פיצויים.
• אין הבדל בין מחויבות הקיבוץ לעניין ההשלמה בין חבר וותיק לחבר חדש.
• אין התייחסות לכספים שנצברו אחרי גיל הפרישה.
• התייחסות לשאלה מה יקרה במקרים שהחבר חתם מול הקיבוץ אבל איבד את נכסיו? לדוגמה: הקים חברה ופשט רגל, ביצע השקעות נדל"ן כושלות, הפך נכה במהלך גיל העבודה, האם הקיבוץ יתנער מהשלמה?

וקצת יותר בפירוט

סעיף 3(ב) – חובת הפקדה משפחתית

• באחריות המשפחה להפריש כספים לחיסכון כך שבגיל הפרישה תהייה לכל אחד מבני המשפחה פנסיה לא פחותה מפנסיית הרשם. כלומר- אם אחד מבני הזוג לא מפריש מספיק כאמור, על בן הזוג השני להפריש עבורו (החוק אגב מאפשר לבצע פיצול הפרשות כזה).
• לא ברור האם ניתן לקזז פנסיה עודפת של גמלאי מחוסר של חובת הפקדה של בן זוג שעדיין בגיל עבודה.
• האם ניתן לקזז עודף פנסיוני מול בן זוג שדוחה פרישה.
• הקיבוץ רשאי לבקש מהחבר למסור מידע על הצבירה הפנסיונית שלו.

משמעויות:

1. מחייב בדיקה שוטפת אחת לשנה של ההפרשות של כל החברים בגיל עבודה.
2. מחייב יצירת דוחות הפקדה משפחתיים.
3. עצמאים ויזמים- מחייב חשיבה מבחינת מס כיצד לבצע את ההפקדות לבן/בת הזוג.

סעיף 3 (ג) – הכרה בנכסים שאינם פנסיוניים כמקורות לתקציב פרישה בטרם ביצוע השלמה:

• הקיבוץ רשאי (לא חייב) להתייחס להכנסות מנכסים שאינם פנסיונים כגון נדל"ן (דירה מושכרת), הכנסות מעסק, מהשקעות וכדומה.
• הקיבוץ אינו ראשי להתייחס להכנסות מקצבאות ביטוח לאומי או דירת המגורים של החבר בקיבוץ.

בעיות וקשיים בסעיף:

1. ישום סעיף זה עלול לעורר מתח רב בין הקיבוץ לחבר שנדרש לחשוף את כל נכסיו.
2. חברים יעבירו נכסים על שמם של הילדים/משפחה על מנת "להעלים" נכסים לקיזוז.
3. הסעיף מחייב תהליך גילוי נאות מסובך.

סעיף 3 (ד) –מאפשר לקיבוץ להגיע להסכמים עם חברים על אי מחויבותו להשלמת פנסיית הרשם:

• חברים רשאים לסכם עם הקיבוץ כי יש להם מקורות גמל /נכסים אחרים ולכן הקיבוץ יהיה פטור להשלמת תקציב פרישה בעתיד.
• כיום קיבוצים רבים כבר חותמים מול חברים חדשים הסכמים אישיים של ויתור של הקיבוץ על חובה  לשלם פנסיה . אלא שכרגע , הסכם כזה, ספק אם יעמוד במבחן בית משפט.

לכל התייעצות או עזרה, צוות המלווים האקטוארים שלנו עומד לרשותכם לפי הצורך
יעל זמיר
סמנכ"לית שירות ומטה מקצועי
054-6472909
yael@tene-mbt.co.il